מחשבון תזרים הכנסות בפרישה

קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי, קצבת קרן פנסיה, קצבת ביטוח מנהלים, קצבת שאירים או נכות מביטוח לאומי, הכנסה מעבודה חלקית, משיכה חודשית מקרן השתלמות או מקופת גמל להשקעה, משיכה מתיק השקעות פרטי, והכנסה משכר דירה בניכוי החזר המשכנתא. כל מקור מוזן בנפרד לכל אחד מבני הזוג.

תצוגה נומינלית מציגה את הסכומים כפי שיופיעו בפועל בחשבון הבנק בעתיד. תצוגה ריאלית (במונחי היום) מנטרלת את האינפלציה ומראה כמה שווה התזרים בכוח הקנייה של היום — כך אפשר לראות אילו מקורות הכנסה נשחקים לאורך זמן ואילו שומרים על ערכם.

הקצבאות (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, ביטוח לאומי) מוצגות תמיד ברוטו — לפני מס הכנסה, שתלוי בקצבה המזכה, בקיבוע הזכויות ובנקודות הזיכוי. למשיכה מתיק ההשקעות הפרטי יש מתג ב״הנחות חישוב״: כשמפעילים אותו, מכל משיכה מנוכה מס רווח הון של 25% על חלק הרווח שבה (המחשבון עוקב אחרי העלות המקורית — יתרה נוכחית בתוספת ההפקדות — ומחשב את שיעור הרווח בכל משיכה). קרן השתלמות וגמל להשקעה שנמשכים כקצבה אחרי גיל 60 פטורים ממס ולכן אינם מושפעים מהמתג.

בקרן הפנסיה ובביטוח המנהלים אפשר לבחור במצב "עדיין צובר/ת". מזינים את הצבירה הנוכחית, ההפקדה החודשית, התשואה השנתית החזויה ודמי הניהול — והמחשבון חוזה את הצבירה עד גיל תחילת הקצבה ומחלק אותה במקדם המרה. את המקדם אפשר להזין ידנית בשלוש רמות: מקדם לכל מקור בנפרד (בתוך אותו בלוק), מקדם ברירת מחדל אחד לכל המקורות (ב״הנחות חישוב״), או להשאיר ריק ולקבל אומדן פנימי (סביב 180 לגיל 67, מתואם לגיל הפרישה בפועל). המקדם הסופי נקבע ע״י הגוף המנהל לפי לוח התוחלת בעת הפרישה.

מזינים את היתרה הצבורה היום, חיסכון חודשי שממשיך עד תחילת המשיכה, תשואה שנתית משוערת ואת הסכום שמושכים בכל חודש. המחשבון מצרף את ההפקדות עד גיל תחילת המשיכה, ואז מדמה חודש-אחר-חודש: היתרה ממשיכה לצמוח, ומהיתרה נמשך הסכום החודשי (צמוד למדד) עד שהיא מתכלה. אם משאירים את שדה המשיכה על 0, המחשבון מציע משיכה בשיעור 4% שנתי מהצבירה החזויה — קצב שנועד לשמר את הקרן. הגיל המשוער שבו הקרן נגמרת מוצג בתובנות.

כל עוד המשכנתא משולמת, ההחזר מנוכה מהתזרים. בשנה שבה מסתיימים התשלומים התזרים הפנוי עולה בגובה ההחזר, והמחשבון מסמן את הגיל שבו זה קורה.

פותחים את המקטע ״רוצה לבדוק אם ההכנסה תספיק לרמת החיים הרצויה?״ ומזינים הוצאה חודשית רצויה (סכום כולל, או פירוט לדיור, מחיה, בריאות, פנאי ועזרה לילדים). המחשבון משווה את ההכנסה החודשית הצפויה בפרישה מול ההוצאה הרצויה ומציג עודף או חוסר חודשי, ומסמן מאיזה גיל — אם בכלל — צפוי חוסר לאורך שנות הפרישה. ההוצאה מוצגת במונחי היום, כלומר נשמרת ריאלית לאורך זמן.