כשנולד ילד, ההורים חושבים על בריאות, גן, בית ספר — ופחות על כסף. אבל ההחלטות הפיננסיות שתקבלו בשנות הילדות שלו ישפיעו על מה שיעמוד לרשותו בגיל 18, 21, 25. מדריך זה עוזר לכם לחשוב על תכנון פיננסי לילדים — מחסכון לכל ילד ועד חינוך פיננסי.
שלב 1 — חסכון לכל ילד: השתמשו בכסף הממשלתי נכון
מאז 2017, ביטוח לאומי פותח תכנית חיסכון לכל ילד עד הגיעו לגיל 18. 58 ₪ לחודש מופקדים לכל ילד (בנוסף לקצבת הילדים) וכן משולמים מענקים. אתם יכולים לבחור להכפיל את החיסכון — להוסיף עוד 58 ₪ מקצבת הילדים, כך שהחיסכון יעמוד על 116 ₪ לחודש.
ניתן לנהל את החיסכון בקופת גמל (אפשרות לשינוי מסלול ומעבר בין קופות) או בבנק (ניתן לעבור מבנק לקופת גמל, אך לא לבנק אחר). הכסף נצבר על שם הילד עד גיל 18.
שתי ההחלטות הקריטיות:
- מסלול השקעה: ברירת המחדל היא לרוב מסלול שמרני — שגיאה לילדים צעירים. בחרו מסלול מניות (מחקה מדד) לילדים מתחת לגיל 10. ל-18 שנה של השקעה, הפרש של 2%-3% בתשואה שנתית = אלפי שקלים נוספים.
- חברה מנהלת: השוו דמי ניהול. ה"כי כולם שם" אינו סיבה לבחור חברה. הבדל של 0.3% בדמי ניהול שנתיים על 18 שנה = אלפי שקלים.
שלב 2 — חיסכון פרטי נוסף מעבר לחסכון לכל ילד
חסכון לכל ילד לא מספיק לכל יעד. אם אתם רוצים לעזור לילדים שלכם עם הון עצמי לדירה, לימודים, או הקמת חיים עצמאיים — כדאי לחסוך מעבר.
האפשרויות הנפוצות:
- פוליסת חיסכון: גמישה, ניתנת לשינוי מסלול ללא אירוע מס, נוחה לניהול. מתאימה להפקדות חודשיות קטנות עד בינוניות. דמי ניהול 0.5%-1.2%.
- קרן נאמנות / תיק השקעות: שקיפות מלאה, בדרך כלל דמי ניהול נמוכים יותר בסכומים גדולים. מתאים למי שרוצה שליטה ישירה.
- תוכנית חיסכון בנקאית: נוחה, אבל לרוב תשואה נמוכה. מתאימה לאופק קצר בלבד.
- ניירות ערך על שם הילד: אפשרי מגיל לידה. רווחי ההון חייבים במס בגיל 18 בעת מימוש.
שלב 3 — ביטוח חיים: מי ישמור על הילדים אם אתם לא תהיו?
לפני שחוסכים לילדים — ודאו שיש לכם ביטוח חיים מספיק. אם אחד מההורים נפטר ללא ביטוח מתאים, אין מי שממשיך לחסוך. ביטוח חיים טהור (ריסק) עולה כמה עשרות שקלים לחודש לגיל צעיר — ומספק כיסוי של מיליוני שקלים.
כלל אצבע: כיסוי ביטוח חיים = 10 שנות הכנסה שנתית. זוג עם הכנסה משותפת של 20,000 ₪/חודש צריך כיסוי של לפחות 2.4 מיליון ₪ לכל אחד.
שלב 4 — חינוך פיננסי: הכלי הכי זול שיש
כסף שתחסכו לילד שווה הרבה. אבל ילד שמבין כסף שווה יותר. מחקרים מראים שילדים שקיבלו חינוך פיננסי בגיל צעיר מקבלים החלטות פיננסיות טובות יותר בבגרות.
לפי גיל:
- גיל 5-6: "כסף זה חפץ שמשתמשים בו לקנות דברים." משחקי חנות, ספירת עודף. לא פחות, לא יותר.
- גיל 8-10: קצבה שבועית (10-20 ₪). חלוקה: 50% לוותר ע, 30% ליעד, 20% לתרומה. ילד שרוצה משחק חדש — חוסך ממקצבה שלו.
- גיל 12-14: הראו להם את מחשבון ריבית דריבית. אם חוסכים 100 ₪ לחודש מגיל 14 עד 30 בתשואה 7% — יש להם 55,000 ₪. אם מתחילים בגיל 25 — רק 22,000 ₪.
- גיל 16+: פיתחו חשבון בנק על שמם. הסבירו על מסגרת אשראי ועל מה קורה כשלא מחזירים. הראו להם פירוט תלוש שכר — כמה מס משלמים, מה זה ביטוח לאומי, מה זה פנסיה.
שלב 5 — איך מחלקים בין ילדים?
אם יש לכם כמה ילדים, ההחלטה כיצד לחלק את הכסף יכולה להיות מורכבת. מספר עקרונות:
- שוויון בעקרון, גמישות בפועל: אין חובה לחסוך אותו סכום לכל ילד. ילד שצפוי ללמוד חוץ לארץ זקוק ליותר. ילד שיש לו מלגה — פחות.
- שקיפות: כשהילדים מבגרים — גלו להם שחוסכתם עבורם ומה הסכום. אי-ידיעה יוצרת ציפיות לא ריאליות בשני הכיוונים.
- עצמאות לפני תלות: כסף שתנו לילד כהון עצמי לדירה — עדיף לתת כשיש תוכנית מוגדרת, לא "בגיל 25 תקבל X".